השבוע יצאנו לטייל בנאות קדומים, מקום מדהים מלא בפעילויות ויותר מכך - בצמחיה עשירה ומגוונת וכל צמח שמוזכר בתנ"ך, אפילו באזכור קטנטן וחד פעמי - מופיע שם.
אבל המדהים בסיפור - שכל זה נמצא שם פחות מ 60 שנים: לפני 60 שנים אם היינו מגיעים לשם, היינו מוצאים שם סלעים וסלעים ועוד קצת סלעים. רעייה בלתי מבוקרת של רועים מירדן, עיראק ואזורים נוספים, גרמו למידבור של השטח: לדלדול הצמחיה, השורשים ואחריה לדלדול של האדמה שנסחפה כאשר לא היו שורשים שיחזיקו אותה במקומה.
אנשי חזון ניסו במשך שנים ארוכות לשקם את האזור וכיום התוצאה מרשימה בכל קנה מידה.
(בתמונה: נזכרנו גם בנופלים כאשר מבעד לצמחיה המגוונת הציץ אלינו "דם המכבים")
אז מה עשינו שם?
ניסינו להבין את ההבדל בין בורות לבארות (בורות - ניקוז, בארות - מי תהום) והתנסינו בשאיבה בשיטות מסורתיות (בורג ארכימדס, חבל). בהמשך, אפינו פיתות על סאג', בנינו בתים מלבני בוץ והאמיצים אפילו הכינו לבנים מבוץ בעצמם.
היו עוד פעילויות רבות והמדריכים שלנו הריצו אותנו מפעילות לפעילות כדי שנספיק "לטעום" מהכל. ההתרשמות שלי היתה שניתן להעביר שם כמה ימים מבלי למצות...
אגב המדריכים שהיו מעולים, עולה תהיה לגבי דרישות התפקיד שדורש המקום מהמדריכים שלו: למדריך המעולה שלנו, שהחזיק את התלמידים כמה שעות מרותקים, קראו "אילן" ולמדריכה המצוינת שהלהיבה את הבנות קראו "ניצן". האם בנאות קדומים מקבלים רק מדריכים ששמם "טבעי"?...
(ובנימה אישית: תודה לאילן ולמנחם שעזרו לי מעל ומעבר לתפקידם כדי לטפל בבעיה קטנה אך אקוטית שהיתה לי..תודה!!)
חזרנו הביתה עייפים אך מרוצים...
