סטופ מושיין / stop motion

כחלק מההכנות לתערוכה, צילמנו בשבוע שעבר תמונות לצורך הכנת סרטון stop motion. צירוף של תמונות סטילס יוצר יחד סרטון. לסרטון המתוכנן בתערוכה יש סיפור מסגרת וה stop motion משתלב בתוכו. הסרטון נועד להסביר את מקום הסינפסה בתהליך העברת האות העצבי.

בתמונה אתם יכולים לראות את מיטל מסיימת לעצב את הנוירוטרנסמיטרים ששותפים בתהליך הסינפסה. בינתיים, דביר, מנסה לכוון את הפריים ולהתארגן על עמדה מדויקת ביחס לפריים.

ואחרי שהאקסון והדנדריט הונחו על הפריים, הגיע הזמן לשלב אט אט את הנוירוטרנסמיטרים בתמונה. אחד אחד הם מופיעים בתמונה ומתקדמים מקצה האקסון אל הדנדריט וכך עובר מתורגם האות החשמלי לחומרים כימיים שעוברים לעצב השני.

ובעבודת נמלים אין סופית כמעט, זזים הנוירוטרנסמיטרים על גבי הפריים כאשר כל תזוזה קטנה מצולמת ומתועדת...

המפתיע בכל הסיפור היה שכאשר העלנו את התמונות לגיבוי בגוגל, גוגל הציע לנו הצעה מעניינת: להפוך את התמונות הרבות לסרטון של stop motion!!

בשביל הניסיון וכדי לא לומר לגוגל "לא" אחרי שהוא התאמץ כל כך בשבילנו - קיבלנו את ההצעה של גוגל והרי היא לפניכם:

זה כמעט כמו שהתכוונו ועד שהתלמידים יסיימו לערוך את הסרטון המלא - נסתפק בהצעה של גוגל...


לפוסט הקודם - הכנת האקסונים והדנדריטים של הסינפסה - לחץ כאן>>>

לסרט "הסינפסה" המלא - לחץ כאן>>>

סינפסות...

מתי בפעם האחרונה התרחשה אצלכם סינפסה במוח?

הסינפסה היא מפגש בין עצב לעצב או ליתר דיוק - בין אקסון של עצב לדנדריט של העצב השני. במרווח הסינפטי מתרחשים תהליכים מעניינים אולם החלטנו שלא לספר לכם עליהם: המטרה היא שתלמדו בדרכים חווייתיות שיותירו בכם יותר רושם מאשר קריאה ברפרוף בבלוג. 

בתמונות תוכלו לראות את הסינפסות מתחילות להיווצר בעזרתם האדיבה של צבי ואלעד ובניצוחה של מיטל כמובן.. 

את התוצאה הסופית תוכלו לראות בתערוכה.. יש למה לחכות!!

להמשך קריאה על תהליך צילום הסרט - לחץ כאן>>>

לסרט "הסינפסה" המלא - לחץ כאן>>>

קורס כימיה או קורס ביולוגיה?...

השבוע הבאתי לשיעור כימיה ולשיעור ביולוגיה את אותו החומר: פנול אדום.

הפנול האדום הוא חומר כימי שיכול לשמש כאינדיקטור לפחמן דו חמצני. כלומר, זהו חומר שבנוכחות פחמן דו חמצני משנה את צבעו מסגול-אדום לכתום-צהוב. 

בשיעור סיפרנו סיפור על ילד לא כל כך נחמד שדרש לשתות כל יום מיץ משמשים. בגלל תקלה שקרתה הוא קיבל באחד הימים מיץ פטל. בלית ברירה הוא התיישב ליד השולחן אולם במקום לשתות את המיץ הוא שיחק עם הקש ועשה בועות. תוך זמן קצר המיץ הפך למיץ משמש, כמו שהוא אהב. 

לאחר מסע חקר וניסויים מוצלחים יותר ופחות, הבנו שכנראה הפחמן דו חמצני שהילד נשף פנימה - הפכו את הנוזל לכתום. כדי לאמת את זה - שפכנו מעט מי סודה לפנול אדום והוא מיד הגיב ושינה את צבעו לכתום-צהוב. 

עד כאן זה היה שיעור קלאסי של כימיה. מה הקשר לביולוגיה? 

בשיעור ביולוגיה למדנו על עבודת המיטוכונדריה. המיטוכונדריה מפיקה אנרגיה מסוכר בעזרת החמצן שאנו נושמים וכתוצר לוואי פולטת פחמן דו חמצני. 

לראות את תהליך הנשימה התאי במיטוכונדריה אין לנו יכולת, אולם להמחיש - אפשר בהחלט. 

מצרף לכם שתי תמונות של ניסוי שעשינו. אשמח לשמוע הסברים לגבי הניסוי. מה לדעתכם בדקנו? מה גילינו? מה היה מהלך הניסוי? 

צולם בשעה 12:30

צולם בשעה 15:45