נאות קדומים / סיור לשלוחת חשמונאים

השבוע יצאנו לטייל בנאות קדומים, מקום מדהים מלא בפעילויות ויותר מכך - בצמחיה עשירה ומגוונת וכל צמח שמוזכר בתנ"ך, אפילו באזכור קטנטן וחד פעמי - מופיע שם.

אבל המדהים בסיפור - שכל זה נמצא שם פחות מ 60 שנים: לפני 60 שנים אם היינו מגיעים לשם, היינו מוצאים שם סלעים וסלעים ועוד קצת סלעים. רעייה בלתי מבוקרת של רועים מירדן, עיראק ואזורים נוספים, גרמו למידבור של השטח: לדלדול הצמחיה, השורשים ואחריה לדלדול של האדמה שנסחפה כאשר לא היו שורשים שיחזיקו אותה במקומה.

אנשי חזון ניסו במשך שנים ארוכות לשקם את האזור וכיום התוצאה מרשימה בכל קנה מידה.

(בתמונה: נזכרנו גם בנופלים כאשר מבעד לצמחיה המגוונת הציץ אלינו "דם המכבים")

אז מה עשינו שם?

ניסינו להבין את ההבדל בין בורות לבארות (בורות - ניקוז, בארות - מי תהום) והתנסינו בשאיבה בשיטות מסורתיות (בורג ארכימדס, חבל). בהמשך, אפינו פיתות על סאג', בנינו בתים מלבני בוץ והאמיצים אפילו הכינו לבנים מבוץ בעצמם.

היו עוד פעילויות רבות והמדריכים שלנו הריצו אותנו מפעילות לפעילות כדי שנספיק "לטעום" מהכל. ההתרשמות שלי היתה שניתן להעביר שם כמה ימים מבלי למצות...

אגב המדריכים שהיו מעולים, עולה תהיה לגבי דרישות התפקיד שדורש המקום מהמדריכים שלו: למדריך המעולה שלנו, שהחזיק את התלמידים כמה שעות מרותקים, קראו "אילן" ולמדריכה המצוינת שהלהיבה את הבנות קראו "ניצן". האם בנאות קדומים מקבלים רק מדריכים ששמם "טבעי"?...

(ובנימה אישית: תודה לאילן ולמנחם שעזרו לי מעל ומעבר לתפקידם כדי לטפל בבעיה קטנה אך אקוטית שהיתה לי..תודה!!)

חזרנו הביתה עייפים אך מרוצים... 

סיור במוזיאון הרצל

בשבוע שעבר, סיירו כיתות ו-ח במוזיאון הרצל. המוזיאון בנוי כחיזיון אור קולי ענק אותו רואים בהמשכים בין חדרי המוזיאון.
במרכז העלילה ניצב שחקן הנדרש לגלם את תפקידו של הרצל ובעזרת תחקירנית ובמאי - יוצא למשימה ומנסה להכיר את הרצל טוב יותר ולשחק נכון יותר את דמותו.

המבקרים, צופים בתהליך הלמידה של השחקן ועוקבים אגב כך אחר חייו ופועלו של הרצל.

הלכנו מוקסמים מדמותו של הרצל, לקונגרס הציוני הראשון, השני והשלישי וחווינו את תסכולו בקונגרס השישי.

היה מרתק לראות את חדר העבודה של הרצל כולל את היחס המעריץ לדמויות שנתנו לו כל כל הרבה כח - הוריו.

גם מקומם של המכבים הגיבורים לא נפקד מחדרו של הרצל שראה בהם מודל לגאווה לאומית יהודית.

החצר התימנית

אתמול ביקרנו בחצר התימנית. למי שטרם מכיר - החצר התימנית הוא בית מלאכה לצורפות תימנית מסורתית בשילוב מוזיאון המשמר ומציג פריטים נדירים שהשתמרו מתימן.

לראות הכל ולהבין הכל - ידרשו כמה ימים ואולי יותר אבל בכל זאת, טעמנו והרחנו מעט מניחוחות התקופה. 

אז מה היה שם? 

הכנת 'סלוף' 

הסלוף, הפיתה התימנית המסורתית מאפיינת את השולחן התימני שנים רבות. הבנות הכינו בעצמן את הפיתות ונהנו לאכול ממעשה ידיהן.. 

הכירות עם הצורפות התימנית

הצורפות התימנית עושה שימוש בחוט כסף דק שמלופף ויוצר דוגמאות עדינות ומרהיבות. את הכל לא יכולנו לראות אבל הספקנו לראות את השלבים הראשונים של יצירת חוט הכסף והזיקוק שלו וגם כמה שחזורים של עבודות עתיקות. 

הדרכה במוזיאון
בקומה העליונה, מעל בית המלאכה, יכלו התלמידות לראות פריטים יחודיים ולשמוע מעט הסברים. היו לתלמידות שאלות מעולות והסקרנות היתה רבה! ראינו את ה"שופר התימני" העשוי מקרן של אנטילופה וניסינו להבין מדוע השתמשו התימנים דווקא בו. נותרנו פיעורי פה מול ה"אתרוג התימני" והופתענו לגלות שהתימנים לא כתבו את ספרי התורה שלהם, בדרך כלל, על קלף ("אז זה לא כשר!!!") אלא על גוויל ("אה. אז זה בסדר?").

ראינו גם מאכל תימני מסורתי שלא כל כך השתמר לימינו - הארבה. הכרנו את סימני ההיכר כפי שמופיעים בתורה ובנוסף את הסימן התימני המסורתי - האות ח' שחרותה על גחונו של הארבה (למרות שאני משוכנע שצריך להפוך את הארבה ואז זה הופך לאות כ' = כשר...).

בקיצור - נהננו והחכמנו... 

תלמידי דעת באגף התנועה של המשטרה

הגיע הרגע ותלמידי ז-ח הגיעו במסגרת הפרויקט לאגף התנועה של המשטרה. בשביל מי שלא עקב עד כה, התלמידים עבדו על פרויקט של שיפור תדמית המשטרה בעזרת שיפור המפגש בין שוטר תנועה לאזרח. לא נרחיב כעת בסיבות ובמחקרים אולם רק נדגיש שיש המון מחשבה מאחורי הנושא.

לאחר חודשים של עבודה, פרזנטציות מקדימות, קריאת מחקרים, התייעצויות, דיונים ועוד, הגיע היום המיוחל - הצגת הרעיונות והעבודה לראש אגף התנועה.

אך לפני שהתלמידים התחילו בסקירה, הציגו שוטרי האגף את היכולות הטכנולוגיות באגף ועשו לנו סיור שלא נשכח.

התחלנו עם הכרה של טכנולוגיות כמו ינשוף, מצלמות מהירות, מד מהירות לייזר ועוד ועוד. אם לא היינו מוציאים את התלמידים משם בכח - כנראה שעד עצם הרגע הזה הם היו ממשיכים להקשות ולחקור, לשאול ולבדוק...

קבוצה נוספת של תלמידים קיבלה הדרכה מיחידת האופנועים של משטרת התנועה. היה קשה לפספס את תחושת השליחות של השוטרים ביחידת האופנועים שקמים בבוקר חדורי מוטיבציה להסתובב בדרכים ולמנוע את התאונה הבאה. מבלי להמעיט בערכם של כלל השוטרים המיוחדים שפגשנו ביום הזה, השוטרים ביחידת האופנועים הותירו עלינו רושם רב.

ותודו שאי אפשר להבין את עבודתו של שוטר ביחידת האופנועים של אגף התנועה מבלי להתנסות בכך קצת:-)

רק תלמיד אחד שלא ניתן לראות אותו ביומיום ללא חיוך נותר עם חיוך חלקי בלבד: "אין בקסדה מספיק מקום לחיוך..." ;-)

לאחר הסיורים, הלכו התלמידים להכיר מקרוב את מרכז השליטה של אגף התנועה. אנחנו מנועים מלהציג תמונות ממרכז השליטה עצמו אולם תוכלו לראות את התלמידים עומדים על המרפסת של מרכז השליטה, טרם הירידה למרכז עצמו ומקבלים סקירה ראשונית.

לסיום - נכנסו התלמידים לחדר הישיבות והציגו בפני ראש אגף התנועה את עבודתם והמלצותיהם.

כמו שניתן לראות בתמונות, התלמידים קיבלו מאגף התנועה צ'ופרים שגם יעזרו להם בהמשך עבודתם כמו ספר ילדים אודות משטרת התנועה ("אמא שלי שוטרת תנועה") וספר התירוצים השלם של הנהג הישראלי ("נראה לך שאני שיכור? אתה יכול לבדוק אותי בתנשמת שלך!" - ציטוט אחד מני רבים...).

ו...תודות:

תודה רבה בראש ובראשונה לראש אגף התנועה, ניצב ירון בארי. לא מובן מאליו האימון שנתת בתלמידים שלנו. כולם מתפעלים לאחר שפוגשים את התלמידים אבל החכמה היא לתת את ההזדמנות טרם שרואים. תודה על ההזדמנות, על הזמן ועל שיתוף הפעולה!!

תודה לכל השוטרים שקיבלו אותנו, אירחו אותנו ועזרו למען היום הזה. תודה למי שסידר, צילם, פתר בעיות טכניות במחשוב, למי שהסביר, הדריך והרצה. תודה לכולכם!!

ותודה אחרונה למאור שאני בספק אם התלמידים יודעים בכלל מיהו.  הכל תקתק ודפק כמו שעון, הכל היה מושקע ומסודר ואנו יודעים שהיה מי שדאג בצניעות, ענווה וחריצות שהכל יהיה כמו שהיה. תודה ענקית!!! 

אחריות ארצית - סיור בתחנת בנימין

אחרי המפגש עם איתי, השוטר הקהילתי, היה ברור שיש צורך בתוספת העמקה. איתי פתח אצלנו עולמות חדשים והצמא לידע ולהכרות אמיתית עם עבודת המשטרה היתה ניכרת.

איתי ארגן לנו מפגש בלתי נשכח שכלל שיחה עם מפקד התחנה, שיחה עם קצין החקירות, סיור עם קצין אג"מ וסיור והדגמות במחלקה לזיהוי פלילי.

התלמידים יצאו מוקסמים ולא יכיל הגליון את כל העושר שספגנו שם ובכל זאת, אנסה לקחת נקודה או שתיים מכל חלק במפגש ולהרחיב אודותיה.

שיחה עם מפקד תחנת בנימין - מפקד התחנה נזכר והזכיר שהוא כבר מכיר את התלמידים המופלאים שלנו. בשיחה הרגשנו כולנו את הרהיטות, את המקצועיות ואת הנסיון הרב שעוטפים את המילים. השיחה היתה נעימה, מחכימה והמשכנו לדון אודותיה גם במפגשים הבאים.

שיחה עם קצין החקירות - חקירות זה לא בדיוק התחום שלנו השנה אולם לא היינו מוותרים בקלות כל כך על ההעשרה שקיבלנו. בנוסף, הדברים הלכו והתחברו לנושאים שדנו בהם במשך השנה כמו למשל הגבול שמפריד בין האזרח הנורמטיבי ובין העבריין. קצין החקירות הדגיש את השאיפה שלהם לא לתייג בן נוער כעבריין ולנסות "לדחוף" ולכוון אותו חזרה אל הדרך. הדברים היו מתובלים באמונת ישראל והציגו לנו דילמות מחיי השוטר הדתי והמתנחל.

סיור עם קצין אג"מ - הסיור הקצר חשף בפנינו את האמצעים המשטרתיים, את נהלי העבודה בשטח וראינו בזמן אמת את תפקוד המשטרה והמענה בזמן חירום.

המחלקה לזיהוי פלילי - מה יכול להיות יותר מעניין ממעבדה? מעבדה משולבת באקשן, מתח ואדרנלין...
התלמידים קיבלו הדגמות והסברים על עבודת המז"פ ו...נהנו!

אז מה היעד הבא?

עוד קצת שיעורי בית, עוד קצת דיונים והתלמידים כמעט מוכנים לפגישה עם ראש אגף התנועה.

מבטיחים לעדכן...

(בשיחה עם מפקד התחנה)

(במשרדי המז"פ)

סיור בנים בטכנודע

אז אחרי שהבנות היו בטכנודע, הגיע זמנם של הבנים. הרבה להוסיף על מה שכבר נאמר - אין ובכל זאת נספר לכם כמה דברים מעניינים..

חלק מהקבוצות עשו ניסויים במנדף. מנדף זהו מכשיר שאחראי לנידוף חומרים רעילים מחלל המעבדה. מעין ״קולט עשן״ אקטיבי שמוציא את החומרים אל מחוץ למעבדה. 

בזכות המנדף יכלו התלמידים להתנסות בבעירה של מלחים שונים. הם גילו שמלחים שונים יוצרים בעירה בצבע שונה. 

תוכלו למשל לזהות איזה מלח יוצר את הבעירה הזו? 

ואיזה מלח יוצר את זו? 

בנוסף, טיילו התלמידים בפארק ושיחקו במשחקי הפארק. התלמידים הצטיידו בדפי משימות אותם הם מילאו לפי ההתנסויות בפארק. 

וכמובן - השתעשעו במוזיאון המדעי:

אבל - יש משהו אחד שאותי לא שעשע. היתה בטכנודע מראה ״לא מחמיאה״ בלשון המעטה. ראיתי שצוות המורים נמנע מלעבור על ידה אפילו לרגע. חלק מהתלמידים לעומת זאת, ראה במראה, משום מה, שעשוע נחמד. תתרשמו ותחליטו לבד מי צודק...

לסיום, היה ראוי שנספר לכם על חדר הסימולציה הרפואית ועל ההתנסויות שעשינו שם אבל נקדיש לזה פוסט נפרד בפעם אחרת...

ביקור בטכנודע / בנות

עייפים אך מרוצים אנחנו עושים את דרכנו הביתה ומנסים לחשוב - אז מה היה לנו?

לא נוכל לסכם את כל מה שעברנו היום. כל קבוצה עברה משהו אחר אבל נשתדל להביא את רוח הדברים..

ביקור במרכז הסימולציה הרפואית

כיתות ה-ו ביקרו במרכז הסימולציה הרפואית. זהו מרכז לימודי שניתן ללמוד בו רפואה ברמות שונות. החל מטעימה וכלה מתרגולים מעשיים לרופאים וצוותים רפואיים. 

התלמידות התנסו בדפיברילציה ולמדו על פרפור חדרים ומצבי חירום לבביים אחרים. 

המעבדות

במעבדות עברו התלמידות שיעורים בנושאים שונים: דיפוזיה, החוק השלישי של ניוטון ועוד..

כמובן שלא ויתרנו על הפלנטריום... 

ישבנו ״תחת כיפת השמים״ האלקטרונית וניסינו לדמיין לוחמים, בעלי חיים ועגלות סופר קטנות וגדולות. העיקר שלמדנו למצוא את כוכב הצפון... (מי יודע, אולי עוד נצטרך את המידע הזה יום אחד..) 

מצרף לכם תזכורת לתרגול בבית: 

ודף לתרגול דמיון חופשי...: 

מה עוד? 

התרוצצנו בפארק המדע ושיחקנו במתקני הפארק.

הרצאה טרום התרוצצות...: 

ו...קדימה לשחק, לבדוק, לחקור ולהוציא קצת מרץ! 

הבנות משחקות במתקן נחמד: צינור המתכת הקצר (מימין) מעביר את הקול של מי שצועקת לתוכו מצד לצד. ניתן לשים שפורפרת על האוזן, לצעוק לשפורפרת השניה ולשמוע את הצעקה לאחר שעברה בצינור. גם בצינור הארוך יותר (150 מ׳ אורכו - משמאל) ניתן לעשות את אותה הפעולה. ההבדל ביניהם הוא שעושה את המתקן למעניין...

(מה ההבדל ביניהם?)

ואי אפשר לסיים בלי תערוכת המדע: 

אנחנו לא בטוחים מה מדע בזה - אבל בטוח שזה כיף...

ובאמצע הרצאה מרתקת על ״מקדמי שבירה״: 

ומשחק חופשי במתקני המוזיאון: 

ולסיום: יש משהו אחד לא ברור בטכנודע. בסיור בבניין הטכנודע ומחוצה לו פזורים כלי טיס שונים. 

מעל מוזיאון המדע של הטכנודע, ממש מעל ראשי המבקרים, תלוי מסוק אמיתי מהתקרה. אני יודע שזה נשמע מוזר, זה גם נראה...

ובחצר מונח על עמוד מטוס קרב: 

וכשכבר חשבנו שיש לנו טרמפ ישיר הביתה שיטיס אותנו בכמה דקות, נזכרנו שבעצם ראינו את הטייס בשיעור הרפואה (חפשו אותו בתמונות למעלה! הוא קצת מתחבא אבל ניתן להבחין בבירור בסרבל הטיסה...)

אז ויתרנו על המטוס ועלינו על האוטובוסים של החברה לפיתוח. העיקר שחזרנו הביתה בשלום...