לפני שנים (לא כל כך) רבות הייתה כיתה ג1 בנות. הכיתה סיימו בהצלחה קורס מספרי סיפורים והמורה רענן ביקש מהן לכתוב סיפור בסגנון של סיפור עממי. מכיוון שהיה מדובר על כיתה של בנות מאוד חכמות, ומאוד מוצלחות והכי חשוב מאוד ענוות הבנות רצו לכתוב סיפור הכי מוצלח ביקום.
הבעיה הייתה שלא היה להן בכלל רעיון. לפתע הגיע לכיתה גמד לבוש בגדים אדומים וכמובן גם כובע של גמדים, וללא היסוס הוציא את עיפרון הפלאים שלו, ועיפרון הפלאים כתב מעצמו סיפור מופלא שכל מי שקורא אותו מתפעל מאוד, מאוד. הבנות רצו להראות את הסיפור המופלא למורה ולקבל הערה מדהימה בתעודה. אלא שבדיוק אז הייתה הפסקה. לפתע הגיח שדון מהחלון, הוא חטף את עיפרון הפלאים מידו של הגמד, מחק באמצעות המחק שבקצה העיפרון את הסיפור וברח עם העיפרון. כל בנות הכיתה היו בהלם, הן פרצו בבכי ואז קרה משהו מדהים. השדון התגנב שוב לכיתה, ואסף לתוך כוס קטנה את דמעותיהן של הבנות. אז צחק צחוק מרושע ו"פוף" נעלם בתוך ענן עשן בצבע ירוק.
הבנות ההמומות שאלו את הגמד מה קרה. הגמד נאנח ואמר זהו השדון המרושע שדון בכיון. הוא ניזון מדמעות של ילדות, בכל יום הוא חייב למלא את כוסו בדמעות. רציתי שיהיו לכן סיפורים יפים ומשמחים אבל הוא היה חייב לקלקל. הבנות שאלו את הגמד בפחד, אין מה לעשות? הגמד ענה ששדון בכיון הוא שדון מאוד מתוחכם וערמומי. הוא זה שמעלים לתינוקת קטנה את המוצץ ואז היא בוכה ואי אפשר לעצור את בכיה. הוא זה שמסכסך בין חברות כדי ששתיהן יבכו ועוד ועוד.... עדיף שלא תשמעו.
אז מה בכל זאת אפשר לעשות? שאלו הבנות במקהלה. הגמד ענה: אתן חייבות לכתוב סיפור הכי יפה בעולם רק זה יכניע את השדון בכיון. אבל איך נעשה זאת שאלה חן? מי אמר שהסיפור שלנו יהיה הכי מוצלח? אקח אתכן למסע ביער הקסום, שם תראו דברים מופלאים ויהיו לכן הרבה רעיונות לסיפור.
הגיעו הבנות ליער הקסום. היו שם בתים משוקולד ופיות שמרחפות באוויר ואפילו יהלומים שצומחים על עצים.
בואו נכתוב מה שאנחנו רואות כאן אמרה אמונה מ. לא, אמרה אמונה ש. כבר יש המון סיפורי פיות, מה כל כך מיוחד בזה? אמרה רבקה, אני חושבת שהכי מעניין זה מה שאנחנו באמת רוצות. ומה שאנחנו באמת רוצות, זה לכתוב סיפור שישמח ויפיג לילדים את השיעמום ואם יש לנו כוונה כזו טובה, בטח הכל יסתדר. לפתע היער החשיך, עננים שחורים כיסו את היער ומרחוק נשמע צחוקו הפרוע של שדון בכיון. לא תצליחו לעולם הוא צחק בקול רם. עיפרון הקסמים אצלי חה...חה...חה... והבנות הביטו ברבקה בייאוש ואמרו אין לנו סיכוי. מוריה נעמדה על יד רבקה והחזיקה לה את היד. לא נכון! היא צעקה יש לנו כוונה טובה וזה בטח יצליח. כל אחת תתרום כמה שורות שהיא כתבה בכוונה טובה. מייד חיפשו כל הבנות בתיקיהן. היי מצאתי חצי סיפור צעקה הלל, וכל אחת מהבנות תרמו כמה שורות.וביחד יצא להן סיפור יפהפה. שדון בכיון ניסה לצעוק ולהפריע אבל זה לא עזר לו. מרוב כעס הוא שבר את העיפרון. עדיה צחקה לעברו ואמרה, לא צריך שום עיפרון פלאי, כשאנו עובדות ביחד זה מצליח בלי עיפרון פלאי. שדון בכיון התחיל לצעוק אני חייב מים מלוחים עוד מעט אני מתייבש, תבכו קצת תבכו! אבל זה דווקא הצחיק את והבנות ושדון בכיון ממש צרח מכאב לבסוף הוא זינק לקרקעית ים המלח ומכיוון שהיה שם מאוד מלוח לשונו רצתה ללקק את מי ים המלח עוד ועוד והוא נשאר תקוע שם לעולמים. והבנות מכרו את הסיפור שלהם להוצאה לאור הכי יוקרתית בעולם, והן קיבלו ארמון מלא ספרים וחיו שם באושר ובעושר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
התגובה תפורסם לאחר אישור המערכת.