קורס קולנוע ומחשבת ישראל / רענן זיו

 מתחילת המחצית אני מעביר קורס לכיתה ז' בנים שנקרא קולנוע ומחשבת ישראל. הרעיון הוא לקחת סוגיות במחשבת ישראל ולהראות את האוניברסליות שלהן ושבעיות דומות העסיקו הוגים בכל העולם. 

הנושא הראשון היה העולם הבא- למדנו את גישת הרמב"ם והרמב"ן ורבינו בחיי לנושא. (הרב יעקב פלג עזר לי בליקוט המקורות ויישר כוחו) ראינו את הסרט עיר הגחלת שהוא בעצם עיבוד למשל המערה של אפלטון. ערכנו דיונים בנושא. הנושא השני הוא "החכם והתם" אנו לומדים את סיפור החכם והתם של רבי נחמן וכן פרק ממורה נבוכים שעוסק בנושא שמשיק לנושא זה. במקביל התוועדענו ליצירותיו של פרנק קפרה- במאי גאון משנות הארבעים של המאה הקודמת שעסק רבות בנושא זה וצפינו במר דידס של אדם סנדלר שגם עוסק בנושא זה. הנושא הבא "עושר שמור לבעליו לרעתו" התייחסויות חז"ל לנושא. ובמקביל צפייה בסרט המתנה המושלמת.

תלמידי דעת במרכז הקלחת / פגישה עם הנהלת מד״א

במסגרת הפרויקט של סוף שנה, מצאו את עצמם תלמידי דעת נפגשים עם אסי דבילנסקי, מנהל הפרויקטים של מד״א.

לאחר נסיעה לתל אביב, הגיעו התלמידים למרכז העניינים של מד״א. אסי מוביל פרויקטים שונים במד״א והפרויקט שעמד אתמול על הפרק: הקמת פגייה מעופפת שתטוס לקטמנדו ותאסוף משם ארבעה פגים לישראל. 

(ארגון הציוד לפגייה המעופפת. צילום: מד״א) 

להקמת הפגייה נרגש ציוד משוכלל ויקר, אספקת חשמל מתאימה, מטוס שיתאים למשימה, צוות מקצועי ומיומן, אישורים של משרד החוץ ועוד פרטים רבים ומגוונים שיש לסגור ולוודא. 

לתוך הקלחת הגועשת הזאת הגיעו  נציגי תלמידי דעת, יהונתן ואיתמר, יחד עם מיטל ונדב שמלווים את הפרויקט ויחד עם ירון יעקובס מייסד תוכנית אחריות לישראל 2048. זה כמובן לא היה מתוכנן - הפגישה נקבעה מראש ורעש האדמה פקד את קטמנדו באותו הבוקר...

תחילה היה ניתן לחשוב שבאנו לחינם: עומס שיחות הטלפון ושיחות התיאום האחרות היה כה גדול עד שנדמה היה שאסי נמצא ראשו ורובו בנפאל ולא ישים לב למתרחש במשרדו, אבל אסי, עם כל הטרדות והארגונים, התפנה תוך כדי שטף שיחות הטלפון, להכרות עם הפרויקט שלנו. 

לשבחם של יהונתן ואיתמר יצויין שהם הבינו מהר מאד את הסיטואציה ועשו התאמה של הדברים שלהם לנסיבות: דיבור קצר וקולע, הסבר של עיקרי הדברים תוך דילוג על פירוט והרחבה, היכן שניתן היה לדלג. 

וכך, בין שיחה עם משרד החוץ ובין נסיון להרכיב צוות מיומן ומוכשר לטיפול בפגים - הספקנו להחליף כמה מילים ולתאם את שיתוף הפעולה בפרויקט של מרכז דעת.

(מימין: איתמר אסי ויהונתן. אסי כבר בשיחת הטלפון הבאה...) 

לא היה אפשר שלא להתפעל מהנחישות של אסי ושאר אנשי מד״א להשלים את המשימה ולסיים לארגן את הטיסה על הצד הטוב ביותר. 

אז תודה לאסי שהקדיש לנו מזמנו המאד יקר ובהצלחה במשימה! טוסו לשלום ותחזרו לשלום. 

מעל פסגת הר הצופים

מעל פסגת הר הצופים, לא יאומן, מסתתרת פינת חמד. מקום שבו, חוץ מציוץ הציפורים הרבות שמגיעות לביקור, לא תשמעו רחש. ללא ספק אחד המקומות היפים בירושלים - הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית. 

כאלף ומאתיים מינים של צמחים שונים גדלים בטבעיות. כל צמח והאדמה שלו, כל צמח ושותפיו הטבעיים. ליד כל צמח שלט קטנטן המספר את שמו בצרוף מספר מצומצם של פרטים. 

אלינו התלווה מני-מנחם. מני סיפר לנו בנועם על הצמחים. חיבר אותנו לאווירה המיוחדת של המקום ועזר לנו להכיר טוב יותר את הצמחים. 

אבל זה לא נגמר כאן. מני לקח אותנו אל הספריה המיוחדת של הגן. הספריה בעיצוב מרהיב מציגה ספרות ענפה בתחום החי והצומח של ארץ ישראל, חרקים, פרפרים וצמחי מרפא. בין לבין משולבים בספריה מוצגים מסקרנים ומעניינים - צמחים מיובשים, חלקי בעלי חיים (קרניים, שריון) ועוד מגוון של דברים שטרם זיהיתי...

בגן הבוטני גם אזור של חקלאות מסורתית הכוללת שומרה, גינות ירק ותבלין וכלים חקלאיים מסורתיים.

קצת במפתיע, נמצאים בגן הבוטני קברותיהם של שלושה אנשים (ועוד כמה שאיננו יודעים מיהם...): 

הראשון ניקנור: על קברו נכתב שבקבר נקבר ניקנור שהביא את הדלתות. אני מניח שאתם מכירים את הסיפור ולכן נדלג הלאה...

השני היה יהודה לייב פינסקר. אוסישקין חנך את ״חלקת גדולי האומה״ שהקים כאשר העלה את עצמותיו של פינסקר ארצה וקברם במערת ניקנור. הוא ציווה בצוואתו שיקברו אותו שם. אבל כך זה נגמר עוד לפני שהתחיל: מכיוון שהר הצופים היה מובלעת קודם מלחמת ששת הימים, נגנז רעיונו של אוסישקין וכך נותרה ״חלקת גדולי האומה״ עם קברו של ניקנור, קברו של פינסקר וקברו של אוסישקין. 

מה עוד היה לנו? 

בגן הבוטני משתדלים לשמור על איכות הסביבה. כוסיות העציצים עשויות אף הן מחומרים אורגניים מתכלים אולם בכל זאת ניתן לעשות בהן שימוש חוזר טרם שיתכלו ויהפכו לחומרי חיפוי קרקע ודישון בגן. התלמידות הכינו משחק נחמד מכוסית של עציץ, איצטרובל וחוט. 

היו עוד דברים רבים מאד שלא יכולנו להתעכב עליהם. מתוך אותם פריטים רבים שנמצאים בגן, צדה את עיני ״אבן מיל״ ששימשה כשילוט המודיע על המרחק אותו יש לעבור עד היעד. מעין גרסה מיושנת למדי של WAZE...

לסיכום - נהננו ונשארנו על טעם של עוד...

כי רצו עבדיך את אבניה / ארכאולוגיות לשעה קלה

היום ביקרנו בעמק צורים. למי שלא מכיר מדובר בשברי אתר ארכאולוגי. האתר המקודש ביותר ליהודים, הר הבית, נחפר בגסות על ידי טרקטורים ומשאיות במקום על ידי ארכאולוגים. וכך - סיפורים של אלפי שנים נשפכו כפסולת בעמק צורים. כיום, מנסים למיין את הפסולת ולדלות ממנה פיסות היסטוריה קטנות. 

בתחילת הביקור שמענו הרצאה על האתר, על הר הבית, בית המקדש והממצאים שנמצאו שם. לא היה מפתיע לגלות שהתלמידות שולטות היטב בחומר הנלמד. 

מי בנה את בית המקדש הראשון? 

והשני? 

ומי החריב את בית המקדש? 

ובאיזה תאריך? 

גם כאשר הארכאולוג הגיע לשאלות קשות יותר הוא גילה שלא קל לאתגר את התלמידות שלנו...

ולאחר ההסבר - לעבודה: 

התלמידות שטפו את העפר, סיננו ושטפו וכמובן מיינו: עצמות לדלי אחד, חרסים לאחר, מתכות בנפרד ואבני פסיפס בכלי אחר. כל ממצא עבר לכלי המתאים. 

לבסוף - קיבלנו הסבר על חלק מהפריטים שמצאנו. בשבוע הבא נקבל תעודה עליה כתוב הפסוק: 

״כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו״ 

אותו זכינו לקיים ממש כפשוטו. 

השארנו את האתר עם עוד חרסים למיון, עוד עצמות לבדיקת DNA, ועוד זכוכיות לתארוך. אפילו השארנו אחרינו חצי מטבע שיעבור, מן הסתם, לארכאולוג שינסה לפענח, לתארך ולזהות אותו. 

השארנו אחרינו גם ערימות ערימות של עפר. מה אתם אומרים, אולי הוא מחכה לכם?...

הכנס הארצי השמיני למחוננים ומצטיינים

חזרנו מהכנס עייפים אך מרוצים והחלטנו לספר לכם קצת ממה ששמענו וראינו. אולי זה נשמע לכם לא מעניין במיוחד (״מה כבר אכפת לנו מה יש בהשתלמות של המורים למחוננים?!״) גם לנו זה היה נשמע לא משהו אז החלטנו לצרף כמה תלמידים. שגם הם יסבלו;-)

אז מה עשינו? 

ארבעה מרכזים מכל רחבי הארץ שלחו את התלמידים שלהם להציג בפני באי הכנס את פרויקט ״אחריות אזורית״. במסגרת הפרויקט התלמידים לומדים להכיר את הבירוקרטיה המועצתית, את תהליכי קבלת ההחלטות, לומדים לזהות צרכים אזרחיים במועצה ופועלים לקידום הנושאים אותם בחרו לשפר מתוך הצרכים שנבחנו. 

השנה, הציגו התלמידים את הפרויקט שלנו בנושא ״רפואה דחופה״. הפרויקט יכלול תערוכה שתסקור את שלבי הטיפול במצבי חירום מהשטח/ הבית / הרחוב דרך האמבולנס וכונני החירום של איחוד הצלה ועד לבית החולים למחלקה לרפואה דחופה (המכונה גם בשם ״מיון״).

התלמידים הציגו את הפרויקט בפני מורים ממרכזים אחרים וענו על שאלות.

גם דגן הצטרף. דגן הוא חלק בלתי נפרד מהפרויקט שלנו וגם בכנס מקומו לא נפקד: 

ולסיום נפגשו התלמידים עם מנחם נדלר, ראש האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך. הם הזמינו אותו להשתתף בפתיחת הפרויקט ושוחחו איתו קצרות. 

יישר כח לתלמידים היקרים שהגיעו טרוטי עיניים מאירועי ליל אמש (ל״ג בעומר..) והשקיעו ונסעו עד חולון (!!!). 

החיים בזבל

בשביל רובנו החיים אינם בזבל אבל יש כאלו שבשבילם החיים בזבל. פשוטו כמשמעו. מוזמנים לצפות בסרט של תלמידי כיתה ה1 בנים.

התסריט בניצוחו של רענן ותהילה צילמה וערכה.

הסרט נעשה במסגרת הפרויקט "במה מחוננת", פרויקט קולנוע של האגף למחוננים ומצטיינים של משרד החינוך. 

הסרט הוא תרגול של ״נקודת מבט״. צפו ותבינו...

צפיה נעימה!

אם אינך יכול לראות את הסרטון - לחץ כאן