מה הקשר בין המספר 195- ובין מרכז דעת?
מספר האוטובוס שלוקח תלמידים מכל רחבי בנימין למרכז?
מספר התלמידים שמשתתפים בביציקופטר?
מספר התלמידים שלומדים במרכז וגרים במערב בנימין?
טוב, לא אקשה עליכם כי התשובה מעט בלתי צפויה: 195- זוהי הטמפרטורה שנמדדה היום במרכז דעת! כן, אתם קוראים נכון, התלמידים הסתכלו פעורי פה על הטמפרטורה צונחת עד שהתייצבה על 195- מעלות צלזיוס. בערך.
לצורך המדידה השתמשנו בטאבלט "איינשטיין" של פורייה. חיברנו אליו חיישן עם רגישות לטווח מינימלי של 200- מעלות צלזיוס ועד למקסימום של 400 מעלות צלזיוס. את התוצאות הקרנו על הלוח.
וכפי שאתם יכולים לראות הטמפרטורה לא נמדדה כמובן בחלל הפתוח של הכיתה. את חיישן הטמפרטורה שלשלנו לתוך מיכל קריוגני המכיל חנקן נוזלי.
בהמשך השיעור המשכנו להשתמש בחנקן הנוזלי: גילינו שחנקן נוזלי, בגלל הטמפרטורה הנמוכה שלו יכול לפגוע באלסטיות של בלון, באופן זמני, וכך ניפצנו ושברנו עשרות בלונים... (שברתם פעם בלון?...)
בהמשך, הכנסנו לתוך בלון, פחמן דו חמצני. כאשר הכנסנו את הבלון עם הפחמן הדו חמצני לתוך החנקן הנוזלי, קיבלנו פחמן דו חמצני במצב מוצק או בשמו המוכר יותר - קרח יבש. כן, לא הבאנו לכיתה קרח יבש אלא ייצרנו אותו בכיתה...
על הדרך למדנו מושג חדש - "המראה". המראה מתאר מעבר של מוצק לגז מבלי לעבור בדרך דרך מצב צבירה של נוזל. מים לדוגמא, אינם ממריאים. כאשר אנו מחממים קרח (מים במצב מוצק) הם יהפכו קודם למים (מצב צבירה נוזל) ורק אז יתאדו (אדי מים = מים במצב צבירה גז). לעומת זאת הפחמן הדו חמצני המוצק (קרח יבש) הופך לגז ומדלג על שלב הנוזל. תהליך דילוג זה נקרא "המראה".
מה עוד עשינו?
השתעשענו בלי סוף עם החנקן הנוזלי וכמובן סיימנו עם "קדרת המכשפות"...