בדרך כלל אנטיביוטיקה מתקשרת לימי מחלה, הרגשות לא נעימות ומצב רוח ירוד. בשבוע שעבר גילינו שאפשר גם להנות מאנטיביוטיקה...
אז מה עשינו?
הכנו מצע גידול לחיידקים ולתוכו הכנסנו חיידקי E.coli. את המצע עם החיידקים יצקנו לצלוחיות פטרי ואת הצלוחיות הכנסנו לתוך האינקובטור.
בנוסף, הכנסנו לכל צלוחית 2-3 דסקיות של אנטיביוטיקה מסוג שונה. המטרה היתה לבדוק מה ההשפעות השונות של סוגי האנטיביוטיקה. צלוחית אחת השארנו כמובן ריקה כביקורת.
ואחרי ההתרגשות וההכנות המרובות - להלן התוצאות:
בצלוחית הפניצילין (האנטיביוטיקה הראשונה) גדלו לא מעט מושבות
אולם ניתן לראות שינוי בין כמות המושבות באזור דיסקיות הפניצילין
ובין המושבות שבאזורים שמרוחקים מהדיסקיות.
צלוחית פטרי ללא אנטיביוטיקה. ניתן לראות את שהצלוחית מלאה
במושבות ואין אזור בצלוחית ללא חיידקים.
בצלוחית הסולפה גם ניתן לראות לא מעט מושבות חיידקים. הסיבה
ליעילות הנמוכה של התרופה נמצאת כנראה בעובדה שלמערכת
העיכול תפקיד חשוב בפעילות התרופה - התרופה מתפרקת במערכת
העיכול והופכת לפעילה. לכן הפעילות בצלוחית נמוכה.
בצלוחית של המוקסיפן כמעט ולא ניתן למצוא מושבות. שדרוג
משמעותי ביחס לפניצילין.
טטריצקלין היא אנטיביוטיקה עוצמתית (כמו שניתן לראות בתמונה...) ושתי הדיסקיות הזעירות הצליחו לעכב שגשוג של חיידקים ברוב הצלוחית.
ואם שרדתם עד לכאן - יש לכם מושג על איזה מדען למדנו?...
