כמו שבטח הבנתם, סיימנו את הפרוייקטים הבית ספריים של החקר והתקדמנו לקראת היריד האזורי של כל בנימין. עבודה אחת היתה צריכה להיבחר מתוך ארבע עבודות מעולות והבחירה היתה קשה. למען אלו שלא מעודכנים בנושאי החקר ובתוצאות - אתן לכם סקירה קצרה:
הבשלת בננות - בשבילי בננות זו תעלומה. אף פעם לא הבנתי בדיוק מה אני אמור לעשות עם הבננות: לקנות צהובות ולגלות שחלק הרקיבו מוקדם מהצפוי או לקנות ירוקות ולחכות אולי לנצח שהן יהיו בשלות?
הקבוצה החביבה שלנו שיערה שהבננות יבשילו טוב יותר בטמפרטורה גבוהה יותר. הם שמו בננות במקרר, באיקובטור (38.7 מעלות), ובטמפרטורת החדר.
הבננות לא אכזבו - הן הוכיחו שככל שהן נמצאות בטמפרטורה גבוהה יותר - הן מבשילות מהר יותר. איך מודדים הבשלה? התלמידים השתמשו ביוד. יוד הוא אינדיקטור לעמילן. בננה שאינה בשלמה מכילה כמות גדולה של עמילן שבתהליך ההבשלה הופך יותר ויותר לגלוקוז. ובקיצור, ככל שהבננה בשלה יותר היא פחות תגיב ליוד.
אני בטוח שכאשר אתם קוראים שורות אלו אתם מבינים שמקומו של החקר הזה ביריד החקר של בנימין.. אבל - מה עושים כשיש ארבעה פרויקטים מוצלחים כל כך??!!
חקר נוסף היה בנושא השפעת הפרופוליס על שגשוג חיידקים ועובשים. התלמידים לקחו פרופוליס והכינו ממנו מצע גידול לחיידקים ופטריות. הם זיהמו את המצע ונתנו לחיידקים לנסות ולשגשג על גבי המצע. הצלוחיות עם המצע הוכנסו לאינקובטור שנועד לשמור על טמפרטורה אחידה לאורך החקר.
לאחר שבוע התבררו התוצאות: הפרופוליס עיכב משמעותית שגשוג של חיידקים ומנע לחלוטין היווצרות עובשים! תוצאה מעניינת שנותנת תוקף מדעי לשימוש הפופולרי שעושים אנשים בפרופוליס בתור ״אנטיביוטיקה טבעית״.
קבוצה נוספת של חקר עסקה בשאלה המעניינת של השפעת המוזיקה על נביטה של צמחים. החקר נעשה על זרעי חומוס כאשר לקבוצת זרעי חומוס הושמעה נגינת פסנתר מידי יום, לקבוצה אחרת של זרעים הושמעה מוזיקה מוקלטת של אותו הפסנתר וקבוצה שלישית שימשה כביקורת וסבלה מהזנחה בתחום המוזיקאלי. גם כאן היו תוצאות מעניינות: הזרעים להם הושמעה המוזיקה המוקלטת - צמחו טוב משמעותית מאשר חבריהם ששמעו מוזיקה קלאסית איכותית שנוגנה במיוחד עבורם. התוצאות הפתיעו את חברי הקבוצה שחשבו שהזרעים שישמעו את המוזיקה ״הטבעית״ מהפסנתר יגדלו טוב יותר מאשר אלו שישמעו את אותה מוזיקה שעברה דרך המחשב. הקבוצה העלתה השערות שונות על מנת לנסות ולהסביר את התוצאות המפתיעות והצעות למחקרים מתקדמים על מנת להגיע למסקנות נוספות בתחום.
ואחרון אחרון חביב - איתמר הוביל בעצמו חקר עצמאי שבחן את השפעת אפקט קוריוליס על כיור אמבטיה. אם לא הבנתם - אתם בחברה טובה...
הנושא שמעניין בעיקר מהנדסי טילים, הצליח לעניין את איתמר ואחריו לסחוף את כל מי ששמע על הנושא. בקצרה: כח שמופעל בכדור הארץ יושפע גם מסיבוב כדור הארץ. הכח בעל ההשפעה הישירה יקבל כיוון מעגלי בגלל הכח הנוסף של סיבוב כדור הארץ והבדלי מהירות כדור הארץ בקווי הרוחב השונים.
אם עדיין לא הבנתם - אתם צריכים להיות מאושרים - אתם בסדר. ובכל זאת על מנת שתבינו, אני מצרף כאן סרטון שינסה להסביר לכם יותר. שימו לב עד כמה קשה למשתתפים בסרטון לצפות במדויק את השפעת אפקט קוריוליס על אף שהם מכירים אותו היטב. שימו לב לתנועה הסיבובית כביכול שמקבל הכדור:
בשלב הזה, מי שהבין, אומר בדרך כלל לאיתמר ״יישר כח״ או "יפה מאד" וממשיך הלאה אבל איתמר לא מוותר: "עדיין לא סיפרתי לך על הנושא שלי!"
החקר של איתמר עוסק בהשפעת אפקט קוריוליס על כיור אמבטיה. אפקט קוריוליס משפיע על כיוון סיבוב ההורקנים והסופות הגדולות. האם גם מערבולת המים בכיור תושפע מאפקט קוריוליס = מכיוון סיבוב כדור הארץ ולכן תסתובב לכיוון מסוים בחצי הכדור הצפוני ולכיוון אחר בחצי הדרומי?
איתמר הפשיל שרוולים והתחיל לעבוד. התוצאות לא אחרו לבוא: איתמר גילה אקראיות מוחלטת בכל הנוגע לכיוון המערבולתיות בכיור כך שמוכח שאפקט קוריוליס אינו משפיע על כיור האמבטיה.
אז מה יש לנו? ארבעה מחקרים מעולים וזוכה אין...
איך בוחרים קבוצה אחת מתוך ארבעה פרויקטים מעניינים ומושקעים??
החלטנו לערב בבחירה גם את הפסג״ה וגורמים נוספים. ההתרשמות של כל מי שראה את כרזות הסיכום של הפרויקטים השונים היתה שאין מנוס מלהכניס את כל הכרזות לשלב הבא!!
וכך, מצאנו את עצמינו בהתראה של יומיים מתארגנים ליריד. ארבע קבוצות, ארבע כרזות מסכמות ולא מעט תלמידים מתרגשים.
וכאן הגיע רגע האמת - לעמוד מול הורים, מורים למדעים, מפקחים, מדריכים ואישי ציבור, ולהציג את הפרויקטים השונים. התלמידים באו מוכנים - הם באו במצב בו הם יודעים את הכרזות המסכמות כמעט בעל פה ומוכנים כמעט לכל שאלה.
בתמונה - השפעת מוזיקה על צמחים. ברקע הושמעה הנגינה של נריה כפי שהוקלטה והושמעה על ידי המחשב.
בגרף ניתן לראות חד משמעית את השפעת המוזיקה האלקטרונית ואילו הנבטים ששמעו מוזיקה אקוסטית משיגים אך במעט את הנבטים שלא שמעו מוזיקה כלל.
איתמר מנסה להסביר על החקר שלו. איתמר גם נעזר בסרטוני וידאו ובגלובוס על מנת להסביר את הנושא שלו.
גם מפקחת המחוז של המדעים, חנה כהן, הגיעה וניסתה להבין.
אנשים מצטופפים סביב שתי הכרזות הנוספות שלנו: הבננות והפרופוליס. מרוב אנשים לא הצלחתי לצלם נורמלי...
ולסיום - גם ראש המועצה הגיע לשמוע כמה הסברים.
בסוף הצגת הפרויקטים סיכמה המפקחת המחוזית את הכנס ודיברה בשבח העבודות אותן ראתה. היא לא הסתירה התפעלותה מחבל ארץ לא מוכר אבל מוכשר מאד...
גם עטרה, מנהלת הפסג״ה בבנימין הרעיפה שבחים על המשתתפים בכנס.
לסיום, היתה הופעה של מדע וקולנוע. פוצצו שם דברים, ראינו את הדברים ה"לא הגיוניים" בקולנוע. לדוגמא - פיצוץ בחלל אמור להיות שקט לחלוטין מכיוון שגלי קול אינם מסוגלים לעבור בריק. ראינו גם כללי פיזיקה שונים שנהוגים בסרטי אנימציה לדוגמא החוק הפיזיקלי הבא: "כוח הכבידה מתחיל להשפיע כאשר הדמות מודעת למצבה". היה מעניין! בסוף אפילו קיבלנו תעודות השתתפות!
אז מה אתם אומרים? של מי תהיינה העבודות שייצגו את בנימין בתחרות של מחוז ירושלים? האם תהיה עבודה של מרכז דעת שתגיע לכנס של מחוז ירושלים?
אנחנו כבר יודעים את התשובה וכשהיא תהיה רשמית - נודיע גם לכם.. (רק נרמוז שיש למה לצפות!)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
התגובה תפורסם לאחר אישור המערכת.