נוירוטרנסמיטרים ובעברית מתווכים עצביים, אחראיים להעברת האותות במרווח הסינפטי בין האקסון לדנדריט.
נסביר:
בתהליך הסינפסה נפגשים שני תאי עצב, נוירונים. במפגש, שולח נוירון אחד מידע דרך האקסון שלו אל הדנדריט של הנוירון איתו נפגש.
המידע שעובר באקסון בצורה של אות חשמלי, מתורגם לחומר כימי שנשפך למרווח הסינפטי ומשם מגיע אל הדנדריט של הנוירון השני. שם - יתורגם המסר הכימי חזרה לאות חשמלי.
החומרים הכימיים שעוברים מהאקסון לדנדריט נקראים נוירוטרסמיטרים - מתווכים עצביים.
ישנם סוגים שונים של נוירוטרנסמיטרים במוח ורק נציין כמה מהם עם אנקדוטות קטנות:
דופאמין - נוירוטרנסמיטרים חשוב ודומיננטי בפעילות המוח. פרקינגסון, למשל, היא מחלה שבה חסר באזור מסוים של המוח דופאמין ולכן אחד הטיפולים (שעוזרים בשלבים הראשונים של המחלה) הוא לתת את התרופה L-DOPA שתהפוך אחר כך לדופאמין במוח.
הסרטונין - הסרטונין הוא נוירוטרנסמיטר של מצב הרוח. כאשר הוא ברמה נמוכה, האדם הופך למדוכדך ועצוב. כדי להתגבר על מצבים קשים של דכדוך ודיכאון - נותנים הרופאים תרופות ממשפחת SSRI שמעכבות את הפירוק של הסרטונין בסינפסה, כלומר, כל מולקולה של סרטונין תעבוד יותר זמן בסינפסה עד שתתפרק. גם הצמח היפריקום (על בסיסו מפיקים את התרופה רמוטיב) עובד כנראה במנגנון הזה.
האוקסיטוצין - האוקסיטוצין הוא נוירוטרנסימטר מעניין: מעבר לזה שהוא משמש כהורמון ומקדם את תהליך הלידה, מחקרים גילו שאנשים שיש בדמם רמות גבוהות יחסית של אוקסיטוצין, נוטים לתת אמון באנשים אחרים (וכמובן ליפול בפח של נוכלים...). אצל אוטיסטים למשל, נמצאו רמות נמוכות של אוקסיטוצין, דבר שגורם להם לחוסר אמון בסביבה.
ואחרון להיום - הגאבא: הגאבא הוא נוירוטרנסמיטר שמקדם את הרגיעה אצל האדם. כאשר הוא ברמה נמוכה, עלולים להתפתח חרדות ואפילו פרכוסים. הואליום הותיק (שהיום נקרא אסיול), תרופה שעוזרת במצבים קיצוניים של חרדות ובמצבים של פרכוסים, עובד במנגנון שמגביר את פעילות הגאבא ועל ידי כך מפחית את החרדה ועוצר פרכוסים.
ומה עוד?
אפשר להאריך כאן עוד המון. אולי בתערוכה הבאה...
נסביר:
בתהליך הסינפסה נפגשים שני תאי עצב, נוירונים. במפגש, שולח נוירון אחד מידע דרך האקסון שלו אל הדנדריט של הנוירון איתו נפגש.
המידע שעובר באקסון בצורה של אות חשמלי, מתורגם לחומר כימי שנשפך למרווח הסינפטי ומשם מגיע אל הדנדריט של הנוירון השני. שם - יתורגם המסר הכימי חזרה לאות חשמלי.
החומרים הכימיים שעוברים מהאקסון לדנדריט נקראים נוירוטרסמיטרים - מתווכים עצביים.
ישנם סוגים שונים של נוירוטרנסמיטרים במוח ורק נציין כמה מהם עם אנקדוטות קטנות:
דופאמין - נוירוטרנסמיטרים חשוב ודומיננטי בפעילות המוח. פרקינגסון, למשל, היא מחלה שבה חסר באזור מסוים של המוח דופאמין ולכן אחד הטיפולים (שעוזרים בשלבים הראשונים של המחלה) הוא לתת את התרופה L-DOPA שתהפוך אחר כך לדופאמין במוח.
הסרטונין - הסרטונין הוא נוירוטרנסמיטר של מצב הרוח. כאשר הוא ברמה נמוכה, האדם הופך למדוכדך ועצוב. כדי להתגבר על מצבים קשים של דכדוך ודיכאון - נותנים הרופאים תרופות ממשפחת SSRI שמעכבות את הפירוק של הסרטונין בסינפסה, כלומר, כל מולקולה של סרטונין תעבוד יותר זמן בסינפסה עד שתתפרק. גם הצמח היפריקום (על בסיסו מפיקים את התרופה רמוטיב) עובד כנראה במנגנון הזה.
האוקסיטוצין - האוקסיטוצין הוא נוירוטרנסימטר מעניין: מעבר לזה שהוא משמש כהורמון ומקדם את תהליך הלידה, מחקרים גילו שאנשים שיש בדמם רמות גבוהות יחסית של אוקסיטוצין, נוטים לתת אמון באנשים אחרים (וכמובן ליפול בפח של נוכלים...). אצל אוטיסטים למשל, נמצאו רמות נמוכות של אוקסיטוצין, דבר שגורם להם לחוסר אמון בסביבה.
ואחרון להיום - הגאבא: הגאבא הוא נוירוטרנסמיטר שמקדם את הרגיעה אצל האדם. כאשר הוא ברמה נמוכה, עלולים להתפתח חרדות ואפילו פרכוסים. הואליום הותיק (שהיום נקרא אסיול), תרופה שעוזרת במצבים קיצוניים של חרדות ובמצבים של פרכוסים, עובד במנגנון שמגביר את פעילות הגאבא ועל ידי כך מפחית את החרדה ועוצר פרכוסים.
ומה עוד?
אפשר להאריך כאן עוד המון. אולי בתערוכה הבאה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
התגובה תפורסם לאחר אישור המערכת.