השבוע חקרנו עם התלמידים את האש. בתחילה ציירו התלמידים את להבת האש תוך התייחסות לקנה מידה ולצבעים וגוונים.
לאחר המשימה הלא כל כך פשוטה, התבקשו התלמידים לדרג ולכתוב ליד כל צבע האם הוא חם מאד, פחות חם וכו׳.
לאחר מכן - התבקשו התלמידים להעלות השערות. היו השערות שונות ומשונות:
1. ככל שהאש בוהקת יותר כך הטמפרטורה גבוהה יותר.
2. ככל שצבע הלהבה חזק יותר כך הטמפרטורה גבוהה יותר.
3. אין קשר בין צבע הלהבה לטמפרטורה.
היו עוד השערות שונות והתלמידים התבקשו בבית לבדוק באנציקלופדיה או בגוגל האם ההשערה שלהם היתה נכונה.
ואם טעינו?
התלמידים התבקשו לא למחוק את ההשערה המקורית ולא לשנות אותה בהתאם לתשובה הנכונה. ההשוואה בין ההשערה המקורית ובין התשובה הנכונה יכולה לפתוח לנו פתח לעולם שלם של מטא-קוגניציה: חשיבה על חשיבה.
אי אפשר לחשוב על חשיבה. עוד לפני שהתחלתי לחשוב על החשיבה סיימתי לחשוב את החשיבה הראשונה! - מזדעק אחד התלמידים.
(אני לא מתחייב שאלו היו המילים בדיוק אבל זה הרעיון..)
אני מסביר לתלמידים שאכן יש בעיה: לפעמים נראה לנו שאנחנו יודעים דברים ואין לנו מושג איך. המחשבה שלנו עובדת במהירות ונותנת לנו ״תשובות״ ו״רעיונות״ מבלי שנצליח להתחקות אחר תהליכי החשיבה.
במטא-קוגניציה אנו עוצרים לרגע ומנסים להבין איך חשבנו. מנסים להבין את תהליכי החשיבה על מנת לשפר אותם לפעם הבאה.
(ולמי שעקב: בפוסט הזה עשיתי מטא-מטא-קוגניציה, כלומר חשיבה על החשיבה על החשיבה...;-)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
התגובה תפורסם לאחר אישור המערכת.