הטיול כבר עבר מזמן אבל הרשמים נשארו.. אז בואו נעשה סיכום קצר לטובת מי שלא היה...
עין פשחה
את הטיול התחלנו בעין פשחה, פינת חמד לחופי ים המלח. השמורה מתחלקת לשלושה חלקים: חלק אחד שפתוח לרווחה לכולם, חלק אחד שסגור ורק קבוצות מסוימות זוכות להגיע אליו וחלק שלישי אליו נכנס רק אדם אחד פעם בשנה (יכול להיות שהתערבב לי כאן משהו מסיפור אחר?...)
בכל מקרה, אנחנו היינו בטיול בשתי השמורות: בשמורה הפתוחה ובשמורה הסגורה. רק בשמורה הסגורה-סגורה לא היינו..
ואיזה הבדלים...
בשמורה הפתוחה נוסעים אוטובוסים, הולכים אנשים באופן חופשי, וכדברי המדריך: הטבע בשמורה הפתוחה משרת את הצרכים של האדם. האדם משתכשך במים, האדם נהנה והטבע עוזר לו בכך. בשמורה הסגורה המצב הפוך: הטבע גדל פרע ללא עזרת בני האדם וללא הפרעות מיותרות. האדם מגיע, בשקט, לא נוגע בכלום, עושה סיבוב ויוצא.
אתם חושבים שהטבע מרגיש אותנו כאשר אנו כה בשקט?
המדריך שלנו טוען שכן. לדבריו, אותו האיש שזוכה להכנס פעם בשנה לשמורה הסגורה-סגורה, מדווח על שינויים קיצוניים בין השמורה הסגורה לשמורה הסגורה-סגורה כאשר באחרונה מתפתחים החי והצומח בצורה מופלאה.
חי? זה לא ים המוות?
אז מי שמסתכל היטב יכול להבחין בבעלי חיים מעניינים.
אחד היצורים המעניינים שאפשר לפגוש בשמורה הוא ברקנית האשל. הברקנית היא ייצור שנראה כאילו נשלף זה עתה מסרט מדע בדיוני או לחלופין מניסוי הנדסה גנטית כושל. מדובר בחיפושית בצבע ירוק מתכתי זוהר. למי שלא מאמין - מצרף לכם תמונה:
(מתוך ויקיפדיה בערך על ברקנית האשל)
ואם יש ברקנית האשל אתם מבינים שיש גם אשל. הברקנית מטילה ביצים בין חיבורי הענפים של האשל, הצאצאים מחוררים את העץ ונכנסים לתוכו ובקיצור, מדובר בטפיל שחי על חשבון האשל.
ומה עוד ראינו?
המשכנו להסתובב בשמורה החלומית וראינו את המעיינות של השמורה.
היו עוד הרבה דיונים ונושאים חמים כמו: מפעלי הפוספטים והאם המדינה מרוויחה מהם די, תעלת הימים - טוב או רע?, הסכמי מים בין לאומיים עם ירדן, שמרנות אקולוגית שתביא לדעיכה מתמדת או פתיחות ו״קפיצה למים״ שאיש אינו יודע לאן תוביל ועוד ועוד...
ראינו איך השמורה ״בורחת״ לכיוון מזרח. ים המלח מתייבש ו״בורח״ מזרחה, המעיינות מתקדמים אליו מזרחה גם הם. העצים, הצמחיה ובעלי החיים שועטים כמובן אחר המים. האם זה יוכל להמשיך לקרות לנצח? כנראה שלא. בשלב כלשהו המעיינות יומלחו ואז השמורה תעלם.
כשהולכים בשמורה רואים שלא מדובר על תהליכים של מאות או אלפי שנים (או כמו שהמדע אוהב לומר מאות מליונים של שנים) אלא מדובר בתהליכים שיארכו שנים ספורות.
אחרי שהוקסמנו מהשמורה והזדעזענו מהתחזיות השחורות לגבי מצבה, המשכנו בנסיעה של כמה דקות לקומראן.
למי שלא מכיר מדובר במקום מסתורי ומרתק. בקומראן חיו יהודים שהשאירו אחריהם מגילות. זה העובדות. כל השאר ספקולציות של הארכיאולוגים ותיאוריות שמנסות לפזר את הערפל מעל המקום המוזר הזה.
הפשטות של הכלים שנמצאו באתר מול הכמות הלא מבוטלת של מטבעות שנמצאה שם, העובדה שלא נמצאו עצמות כלל באתר אך נמצאו בו הרבה כלים מעלה שאלות לגבי סופו של האתר, הכללים החותכים שנמצאו בחלק מהמגילות המעידות על חיים כתיים, כל אלו ועוד מעצימים את המסתורין שנקשר למקום.
וגולת הכותרת של האתר - המגילות שנמצאו במערה סמוכה לו. האם הן קשורות לאתר? מה הן מלמדות אותנו על האנשים שגרו שם?
דבר אחד בטוח:
המגילות מספקות לנו עותק אותנטי של התנ״ך מלפני כ 2000 שנה. העותק העתיק ביותר שידוע לנו עד כה. מכל ספר, מלבד ממגילת אסתר, נמצאו קטעים ושרידים שתואמים להפליא את התנ״ך כפי שאנו מכירים אותו היום. עותק זה, כך טוען המדריך שלנו, חשוב מאד לדת היהודית: הוא קדום בהרבה לטקסטים הנוצריים ואין צורך לומר שהוא נכתב הרבה לפני שמוחמד חשב לייסד דת חדשה.
נו טוב, אני האמנתי עוד קודם...
אבל מה עם מגילת אסתר?
יתכן שמגילת אסתר היתה גם היא בכתובים אך שרידים שלה לא נמצאו אך ניתן להניח שמגילת אסתר לא היתה אצל אנשי קומראן. בערך באותה התקופה בה חיו אנשי קומראן, נעשו מאמצים קדחתניים של חכמי ישראל ״לחתום את התנ״ך״. הכל היה כבר כתוב אבל היה צורך להחליט מי בפנים ומי בחוץ. שיר השירים לדוגמא כמעט ומצא את מקומו בחוץ וחמור מכך היה מצבו של ספר קוהלת. אסתר עשתה מאמצים שהמגילה שכתבו תכנס לתנ״ך (כתבוני לדורות - ביקשה אסתר מהחכמים על פי התלמוד) ולבסוף מאמציה נשאו פרי והתנ״ך נחתם כאשר מגילת אסתר בפנים. יתכן ששוכני קומראן לא היו מעודכנים בהחלטה, לא קיבלו את ההחלטה או שחיו לפניה.
טוב, יש עוד הרבה מה לכתוב אבל הזמן קצר. רק נציין שזהו אחד הטיולים הראשונים בתולדות דעת (אם לא הראשון...) שהפיזור המורכב לכל רחבי בנימין היה חלק, מהיר וכולם הגיעו הביתה במהירות.
תודה לדבורה המנהלת שלנו, לשרון שעושה עבודה מעולה מאחורי הקלעים וכמובן - לנעה ולוועדה שלה שתכננו את הטיול המיוחד והמעניין הזה.
ולסיום - אתגר:
מי יכול להגיד, מבלי לפתוח תנ״ך ומבלי לגגל, מאיזה ספר לקוחים הפסוקים הבאים? מי יכול גם לנקוב בפרק המדויק?
