ביום שלישי הבאתי לשיעור "משחקי חשיבה" של כיתה ג' 2 פלסטלינה. מה הקשר בין פלסטלינה וחשיבה?
בשיעור כל ילד הכין לעצמו שמונה כדורים קטנים - ארבעה בכל צבע. לאחר מכן ציירנו על דף תשעה עיגולים בשורה.
הנחנו את הכדורים על העיגולים כך שארבעה כדורים בצבע אחד היו בצד אחד של השורה, ארבעת הכדורים בצבע השני היו בצד השני, וביניהם היה כדור אחד של רווח.
כללי המשחק:
בכל מהלך מותר לזוז
צעד אחד, או לדלג מעל כדור אחד.
הכדורים שמונחים מימין צועדים או מדלגים שמאלה, הכדורים שמונחים משמאל צועדים או מדלגים ימינה.
מותר לבצע שני מהלכים או יותר ברציפות באותו צבע.
מטרת המשחק: להחליף בין הצבעים. הכדורים שהיו בתחילה בצד ימין צריכים להיות בצד שמאל, ולהיפך.
בהרבה משחקי חשיבה שני שחקנים משחקים זה מול זה, ואם אחד מהם מנצח - השני מפסיד. המשחק הזה הוא משחק של שיתוף פעולה. אם שחקן מנצחח - גם השחקן השני מנצח. אם שחקן אחד מפסיד - שניהם מפסידים.
אחרי הרבה ניסיונות שבהם לא הצלחנו להגיע למטרת המשחק, ואף חשבנו שהוא לא הגיוני, ניסינו לעשות משחקים פשוטים יותר: כשיש שני כדורים בכל צבע ולוח של חמישה עיגולים, קל יותר להבין את הדרך לפתרון. אחר כך אפשר לנסות אותה על שישה כדורים, שלושה מכל צבע, ולוח של שבעה עיגולים. ולבסוף נעבור למשחק המקורי. ואולי ננסה גם מספר גדול יותר של כדורים ועיגולים?
ולמה פלסטלינה?
פשוט. גם כי זה כיף לכייר ולהכין עיגולים. אבל גם כי הצגת הפתרונות, והדיון, על הלוח, הופך להיות קל אם מדביקים עיגולי פלסטלינה ולא מנסים להדגים בעזרת ציור של עיגולים וכלי משחק בטוש.
ומי שרוצה לשחק בבית - יכול. במחשב קוראים לזה משחק הצפרדעים
ואפשר לשחק בהנאה, וגם לשנות (בסרגלים העליונים) את המספר של הצפרדעים בכל צד.
בשיעור כל ילד הכין לעצמו שמונה כדורים קטנים - ארבעה בכל צבע. לאחר מכן ציירנו על דף תשעה עיגולים בשורה.
הנחנו את הכדורים על העיגולים כך שארבעה כדורים בצבע אחד היו בצד אחד של השורה, ארבעת הכדורים בצבע השני היו בצד השני, וביניהם היה כדור אחד של רווח.
כללי המשחק:
בכל מהלך מותר לזוז
צעד אחד, או לדלג מעל כדור אחד.
הכדורים שמונחים מימין צועדים או מדלגים שמאלה, הכדורים שמונחים משמאל צועדים או מדלגים ימינה.
מותר לבצע שני מהלכים או יותר ברציפות באותו צבע.
מטרת המשחק: להחליף בין הצבעים. הכדורים שהיו בתחילה בצד ימין צריכים להיות בצד שמאל, ולהיפך.
בהרבה משחקי חשיבה שני שחקנים משחקים זה מול זה, ואם אחד מהם מנצח - השני מפסיד. המשחק הזה הוא משחק של שיתוף פעולה. אם שחקן מנצחח - גם השחקן השני מנצח. אם שחקן אחד מפסיד - שניהם מפסידים.
אחרי הרבה ניסיונות שבהם לא הצלחנו להגיע למטרת המשחק, ואף חשבנו שהוא לא הגיוני, ניסינו לעשות משחקים פשוטים יותר: כשיש שני כדורים בכל צבע ולוח של חמישה עיגולים, קל יותר להבין את הדרך לפתרון. אחר כך אפשר לנסות אותה על שישה כדורים, שלושה מכל צבע, ולוח של שבעה עיגולים. ולבסוף נעבור למשחק המקורי. ואולי ננסה גם מספר גדול יותר של כדורים ועיגולים?
ולמה פלסטלינה?
פשוט. גם כי זה כיף לכייר ולהכין עיגולים. אבל גם כי הצגת הפתרונות, והדיון, על הלוח, הופך להיות קל אם מדביקים עיגולי פלסטלינה ולא מנסים להדגים בעזרת ציור של עיגולים וכלי משחק בטוש.
ומי שרוצה לשחק בבית - יכול. במחשב קוראים לזה משחק הצפרדעים
ואפשר לשחק בהנאה, וגם לשנות (בסרגלים העליונים) את המספר של הצפרדעים בכל צד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
התגובה תפורסם לאחר אישור המערכת.