תזמורת בית ספר דעת

לא יאומן אבל תזמורת דעת נתנה היום הופעת בכורה בפני תלמידי בית הספר.

תזמורת דעת קמה בתחילת השנה בניצוחו של אליהו, המורה שלנו למוזיקה. השיר הראשון שביצעה התזמורת היה, איך לא, מעוז צור. 

ולסיום - נגנו לנו ביני ולירון את השיר ׳חשוף זרוע קודשך׳ של יעקב שוואקי. 

כל הכבוד!!

הדלקת נורה חסכונית ללא חיבור לחשמל

האם ניתן להדליק נורה חסכונית ללא חיבורה לרשת החשמל? התלמידות כבר מנחשות - אם אני שואל כנראה שישנה דרך כלשהי...

השאלה היא כמובן - איך?...

לאחר חשיבה ודיון, הגענו למסקנה הנכונה. התלמידות הדליקו את הנורה והשקע נשאר בודד בפינה...

איך הן עשו את זה? יש לכם רעיון?

 

הצופן הגנטי - בנות דעת

אם קראתם על ההתמודדות של הבנים עם הצופן הגנטי והתפעלתם - חכו עד שתקראו את זה..

האמת, התלבטתי מאד האם לתת את החידה שנתתי לבנים גם לבנות. לא שחלילה אני מזלזל באינטילגנציה של הבנות אלא שכאן עמד בפני הבנות קושי נוסף: הטקסטים שבהם נעזרו הבנים, דהיינו רד״ק על ספר יחזקאל ורש״י על מסכת סוכה, היו זרים וחדשים להם. 

עם זה, הבנות עלו על כולנה.. לא רק שפתרו נכונה את כתב החידה אלא אפילו גילו כמה טעויות קלות בכתב החידה. 

הן פיענחו את הצופן בשלמותו בקלילות ולאחר מכן - חשפו את המסר שהיה טמון בכתב החידה. 

מדהים! 

מצרף לכם את תמונות הבנות בעבודה ואת כתב החידה המוגה כפי שהגיהו אותו הבנות. 

פנול אדום, שמרים ואינקובטור

אם קראתם את מה שכתבתי על הפנול האדום - אתם וודאי יודעים שהפנול האדום הגיב לפחמן הדו חמצני שפלטו השמרים בתהליך הנשימה שלהם.

אבל - הניסוי בקושי מתאים לבית הספר שלנו: נדרשו יותר משלוש שעות מהרגע שהתחלנו את הניסוי ועד שהפנול שינה את צבעו. גם אז השינוי בצבע היה קטן יחסית. 

ולמי שלא ראה - תחילת הניסוי: 

ולאחר שלוש שעות: 

עם הבנות - החלטנו היום לנסות ולזרז את ההליכים. הכנסנו את השמרים לתוך אינקובטור שכוון לשמור על טמפרטורה קבועה של 36 מעלות צלזיוס. הרעיון היה לתת לשמרים טמפרטורה מתאימה יותר וכך לזרז את התהליך. 

ואכן בתוך כשעה היה ניתן לראות את השינוי - הן בתסיסת השמרים והן בצבעו של הפנול האדום שכבר לא היה כל כך אדום...

מחלקו האחורי של האינקובטור יצאה צינורית קטנה הישר לתוך הפנול: 

ניתן לראות בקלות את שינוי הצבע של הפנול ולהתרשם מהשפעת הטמפרטורה על קצב הנשימה של השמרים. 

כמובן שניצלנו את ההזדמנות לטעום גם, על קצה האצבע, את המזון של השמרים. מה אתם חושבים? היה טעים? 

הצופן הגנטי

היום התחלנו להכיר עם תלמידי כיתה ד2 את הצופן הגנטי. אבל לפני כן - התנסנו בפענוח של צופן אחר. האמת - הופתעתי: התלמידים פענחו את הצופן בצורה מדהימה! 

על הלוח כתבתי סדרה של אותיות. את הצופן היו צריכים התלמידים לפענח על בסיס פירוש הרד״ק ליחזקאל פרק מז פסוק יג ופירוש רש״י על מסכת סוכה דף נב עמוד ב דיבור המתחיל אטב״ח. 

האם תצליחו לפתור בעזרת הרמזים את כתב החידה ולפענח את הצופן? 

וכאן ניתן לראות את התלמידים עובדים על הפענוח:

חניעבנ!

הכימיה בשרות הגיאולוגיה

והיום קיבלו התלמידים משימה. על בסיס טבלת תכונות של סלעים - התבקשו התלמידים לעזור לנו עם הבלגן שיש לנו בערכת הסלעים שלנו. 

המטרה: מיון סלעים לפי קבוצות

אמצעים: חומצה מלחית, מסמרים, חוש הראיה, חוש המישוש ואפילו חוש הטעם! כמובן הרבה ניסוי, חשיבה ודיונים קבוצתיים...

אז מה אתם אומרים? הם הצליחו?...

אז מה הקשר לכימיה? בגאולוגיה ניתן להשתמש גם בריאקציות כימיות על מנת לזהות סלעים. 

קורס כימיה או קורס ביולוגיה?...

השבוע הבאתי לשיעור כימיה ולשיעור ביולוגיה את אותו החומר: פנול אדום.

הפנול האדום הוא חומר כימי שיכול לשמש כאינדיקטור לפחמן דו חמצני. כלומר, זהו חומר שבנוכחות פחמן דו חמצני משנה את צבעו מסגול-אדום לכתום-צהוב. 

בשיעור סיפרנו סיפור על ילד לא כל כך נחמד שדרש לשתות כל יום מיץ משמשים. בגלל תקלה שקרתה הוא קיבל באחד הימים מיץ פטל. בלית ברירה הוא התיישב ליד השולחן אולם במקום לשתות את המיץ הוא שיחק עם הקש ועשה בועות. תוך זמן קצר המיץ הפך למיץ משמש, כמו שהוא אהב. 

לאחר מסע חקר וניסויים מוצלחים יותר ופחות, הבנו שכנראה הפחמן דו חמצני שהילד נשף פנימה - הפכו את הנוזל לכתום. כדי לאמת את זה - שפכנו מעט מי סודה לפנול אדום והוא מיד הגיב ושינה את צבעו לכתום-צהוב. 

עד כאן זה היה שיעור קלאסי של כימיה. מה הקשר לביולוגיה? 

בשיעור ביולוגיה למדנו על עבודת המיטוכונדריה. המיטוכונדריה מפיקה אנרגיה מסוכר בעזרת החמצן שאנו נושמים וכתוצר לוואי פולטת פחמן דו חמצני. 

לראות את תהליך הנשימה התאי במיטוכונדריה אין לנו יכולת, אולם להמחיש - אפשר בהחלט. 

מצרף לכם שתי תמונות של ניסוי שעשינו. אשמח לשמוע הסברים לגבי הניסוי. מה לדעתכם בדקנו? מה גילינו? מה היה מהלך הניסוי? 

צולם בשעה 12:30

צולם בשעה 15:45

ביקור בטכנודע / בנות

עייפים אך מרוצים אנחנו עושים את דרכנו הביתה ומנסים לחשוב - אז מה היה לנו?

לא נוכל לסכם את כל מה שעברנו היום. כל קבוצה עברה משהו אחר אבל נשתדל להביא את רוח הדברים..

ביקור במרכז הסימולציה הרפואית

כיתות ה-ו ביקרו במרכז הסימולציה הרפואית. זהו מרכז לימודי שניתן ללמוד בו רפואה ברמות שונות. החל מטעימה וכלה מתרגולים מעשיים לרופאים וצוותים רפואיים. 

התלמידות התנסו בדפיברילציה ולמדו על פרפור חדרים ומצבי חירום לבביים אחרים. 

המעבדות

במעבדות עברו התלמידות שיעורים בנושאים שונים: דיפוזיה, החוק השלישי של ניוטון ועוד..

כמובן שלא ויתרנו על הפלנטריום... 

ישבנו ״תחת כיפת השמים״ האלקטרונית וניסינו לדמיין לוחמים, בעלי חיים ועגלות סופר קטנות וגדולות. העיקר שלמדנו למצוא את כוכב הצפון... (מי יודע, אולי עוד נצטרך את המידע הזה יום אחד..) 

מצרף לכם תזכורת לתרגול בבית: 

ודף לתרגול דמיון חופשי...: 

מה עוד? 

התרוצצנו בפארק המדע ושיחקנו במתקני הפארק.

הרצאה טרום התרוצצות...: 

ו...קדימה לשחק, לבדוק, לחקור ולהוציא קצת מרץ! 

הבנות משחקות במתקן נחמד: צינור המתכת הקצר (מימין) מעביר את הקול של מי שצועקת לתוכו מצד לצד. ניתן לשים שפורפרת על האוזן, לצעוק לשפורפרת השניה ולשמוע את הצעקה לאחר שעברה בצינור. גם בצינור הארוך יותר (150 מ׳ אורכו - משמאל) ניתן לעשות את אותה הפעולה. ההבדל ביניהם הוא שעושה את המתקן למעניין...

(מה ההבדל ביניהם?)

ואי אפשר לסיים בלי תערוכת המדע: 

אנחנו לא בטוחים מה מדע בזה - אבל בטוח שזה כיף...

ובאמצע הרצאה מרתקת על ״מקדמי שבירה״: 

ומשחק חופשי במתקני המוזיאון: 

ולסיום: יש משהו אחד לא ברור בטכנודע. בסיור בבניין הטכנודע ומחוצה לו פזורים כלי טיס שונים. 

מעל מוזיאון המדע של הטכנודע, ממש מעל ראשי המבקרים, תלוי מסוק אמיתי מהתקרה. אני יודע שזה נשמע מוזר, זה גם נראה...

ובחצר מונח על עמוד מטוס קרב: 

וכשכבר חשבנו שיש לנו טרמפ ישיר הביתה שיטיס אותנו בכמה דקות, נזכרנו שבעצם ראינו את הטייס בשיעור הרפואה (חפשו אותו בתמונות למעלה! הוא קצת מתחבא אבל ניתן להבחין בבירור בסרבל הטיסה...)

אז ויתרנו על המטוס ועלינו על האוטובוסים של החברה לפיתוח. העיקר שחזרנו הביתה בשלום...

תרגיל באדריכלות / מבשרת

התרגיל הראשון שהתלמידים קיבלו היה תרגיל שמנסה לכלול את סך הפעולות שאדריכל עובר בדרך אל התוצר הסופי.

ניתוח , הכנת תוכניות, קריאת תוכניות ובניה.

במשך השנה ננסה לחדד ולתרגל את מיומנויות אלה. דבר העומד בבסיסו של זה היא היכולת להעביר את מה שאנחנו מנתחים או חושבים בראש לפרקטיקה מעשית הניתנת לקריאה בסביבה נרחבת יותר.

התלמידים בעבודה:

והתוצר הסופי!:

ולמי שרוצה לבנות לבד - התכניות לפניכם:

בהצלחה!!

דל נתרן

בטח נתקלתם במוצרים ״דלי נתרן״. אם לא - וודאי נתקלתם בסימון ״נתרן״ על גבי מוצרי המזון. בשנים האחרונות הבינו הרופאים שאמנם הנתרן הוא יסוד חיוני לתפקוד התאי, אולם הפרזה בצריכה שלו - תגרום לעלייה בלחץ הדם ובעיות נוספות. 

הנתרן נמצא בכל מקום. במים שלנו, במזון ובעצם - אין יום שעובר בלי שנצרוך נתרן בעל כורחנו. 

השבוע בדקנו מה קורה כאשר שמים נתרן בתוך צלחת מים. המים אמנם מכילים כבר נתרן אולם מסוג אחר. אני יודע שזה נשמע מעט מעורפל אבל אני משאיר לכם את העבודה. מיד תבינו..

אז מה קורה לנתרן במים? 

בהתחלה - כלום מלבד תסיסה קטנה במים אולם לאחר מכן - הנתרן מתפוצץ. 

והנה הצלחת לאחר הפיצוץ:

אז מה בעצם קרה? האם מישהו יכול לעזור לנו להבין למה הנתרן שלנו התפוצץ במים בעוד אנו יודעים שהנתרן הוא אורח של כבוד בכל מאכל ומשקה שלנו? 

(רמז: זה קשור לכלור. ליתר דיוק - זה לא קשור לכלור...)